בן דויד ורות. נולד ביום א' בשבט תש"ג (7.1.1943) בכפר-רופין כבן להורים חברי הקיבוץ שלאחר עזבם את הקיבוץ התיישבו בקרית- בנימין. אמנון למד זמן מה בקבוצת רמת-יוחנן ולאחר-מכן במעיין-צבי ולבסוף בבית-הספר התיכון בכפר-אתא. אמנון אהב מאד את הספורט ובעיקר חיבב אתליטיקה קלה. בהיותו בן ט"ז החל לעבוד ב"וולקן" והמשיך ללמוד את לימודיו התיכוניים ב"בית הפקיד", עד שסיים את לימודיו. באוגוסט 1961 גויס לצה"ל. בתחילה רצה ללכת לקורס טיס אך הוא נרתע בגלל מות חברו הטייס ועבר לקומנדו הימי. לאחר-מכן ביקש לעבור לצוללת. הוא הצטרף לקורס האלחוטנים אשר אותו סיים בהצטיינות. עבר שורה של מיבדקים קשים, ואחר-כך יצא להפלגות, לאימונים באנגליה ובמקומות אחרים. אמנון לא היה טיפוס של איש צבא- הקבע במשמעות המקובלת, אבל הוא ניסה בכל זאת למצוא בצבא-הקבע את יעודו ולאחר קורס-הצוללנים החליט להמשיך ולשרת בצבא. הוא רצה להמשיך כשנתיים בצבא ולאחר- מכן נשא את נפשו ללימודים. הוא לא יכול היה לקבל מרות צבאית, אך היה מוכשר מאד במקצועו. בשנת 1966 עבר ל"תנין". במלחמת ששת הימים נמצא ב"תנין" שפעלה ליד חופי האויב באלכסנדריה. בינתיים הגיעה אליו ההצעה לנסוע לאנגליה ולהצטרף לצוות "דקר" - והוא קיבל אותה.

אמנון האלחוטן היה המפקח על קליטת החדשות ושידורן ברמקולים והאחראי גם לקשר הקבוע של הצוללת עם העולם החיצון. אך משהגיע זמן יציאת הצוללת הביתה, כשהיא היתה כבר בנתיב-הים שבין גיברלטר לחיפה, ניתק עמה הקשר ושוב לא נתחדש. זה היה ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968). הרבנות הצבאית הראשית קבעה כי תאריך-פטירתו של אמנון, בשעת מילוי תפקידו יחד עם השאר, הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968). הניח אשה וילד.

כיון שאמנון נמנה עם חברי-הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת זיכרון בתוך האנדרטה לזכר אנשי "דקר" בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בספרו של ערן שורר "ששה ימים ב'דקר'" הוקדשו מספר עמודים לאמנון ולתולדותיו ואף תמונתו משובצת בתוכם.

ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999), בתום שנים של חיפושים, נמצאה הצוללת אח"י "דקר" על קרקעית הים התיכון, בעומק 2900 מ' בנתיב הפלגתה המתוכנן ובמרחק 250 מייל מנמל חיפה.

החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.